צילום רחפן לחווה סולארית הוא הדרך שבה תיעדנו את אתר האנרגיה הסולארית ביכורה עבור נקסטקום. כאן לא הצבנו מצלמת טיימלאפס: אור, צלם הרחפן שלנו, הגיע לאתר בכ-6 ביקורים לאורך הפרויקט, ובכל ביקור צילם מהאוויר את מה שהשתנה מאז הביקור הקודם. הסרטון מחבר את כל הביקורים לסיפור אחד, מתחילת העבודות בנובמבר 2024 ועד שדה של 68,067 פאנלים על 300 דונם. בדרך הוא מראה 13,484 נעיצות, 850 שולחנות, מערכות אגירה שמונפות במנוף, ואת הסלע שלא הופיע בסקר הקרקע והפתרון שנקסטקום ייצרה לו בעצמה.
צפייה בסרטון המלא
בביכורה תיעדנו ברחפן ולא בטיימלאפס
רוב הפרויקטים שאנחנו מתעדים מבוססים על מצלמה קבועה שמצלמת כל כמה דקות, לאורך חודשים. בביכורה בחרנו בדרך אחרת. שטח של 300 דונם, שורות ארוכות של שולחנות ועבודה שמתקדמת בכמה חזיתות במקביל לא נראים טוב מנקודה אחת, גם אם היא גבוהה.
רחפן פותר את זה. הוא יכול לעלות מעל כל האתר, לעבור לאורך השורות, לרדת קרוב לצוות שמרכיב מסגרות ולהתרחק שוב כדי להראות את ההיקף. בכל ביקור אפשר לבחור מחדש את הזוויות, לפי מה שקורה באותו שלב.
חשוב לנו להיות מדויקים בזה: הסרטון של ביכורה הוא תיעוד רחפן לאורך זמן, לא טיימלאפס. התנועה בו היא תנועה של רחפן ושל עריכה, והקפיצות בזמן הן בין ביקור לביקור, לא בין פריים לפריים.
היתרון השני הוא שהרחפן לא דורש תשתית בשטח. אין צורך בעמוד, בחשמל או בחיבור קבוע, ואין ציוד שעומד חודשים בשמש של העמק. הצלם מגיע, טס, ויוצא, והאתר נשאר פנוי לעבודה.
כ-6 ביקורים לאורך כל הפרויקט
התיעוד נבנה מכ-6 ביקורים באתר, שפוזרו לאורך ההקמה. כל ביקור תפס שלב אחר: עבודות העפר והתעלות, הצבת מערכות האגירה, הנעיצות, הרכבת השולחנות, התקנת הפאנלים והשדה המוגמר.
היתרון של ביקורים תקופתיים הוא הגמישות. אפשר לתזמן אותם לפי אבני הדרך של הפרויקט, להגיע כשמשהו משמעותי קורה, ולוותר על ימים שבהם השטח נראה כמעט כמו בביקור הקודם.
בעריכה, הביקורים האלה הופכים לרצף. הצופה עובר מאדמה חשופה לשורות של עמודים, משם למסגרות מגולוונות ומשם לפאנלים, וכל מעבר מסמן חודשים של עבודה בשטח.
הביקורים גם מייצרים חומר שאפשר להשתמש בו בזמן הפרויקט עצמו. אחרי כל ביקור יש בידי הלקוח תמונות וקטעים עדכניים, שמתאימים לעדכון שותפים, לדיווח פנימי או לפוסט ברשתות, עוד לפני שהסרטון המלא מוכן.
אור, צלם הרחפן שלנו, צילם את כל הביקורים
את צילומי הרחפן בביכורה צילם אור, צלם הרחפן של TimelapseIT. הוא הכיר את האתר מביקור לביקור, ידע מה השתנה מאז הפעם הקודמת, וחיפש את הזוויות שיראו את זה בצורה הברורה ביותר.
ההמשכיות הזאת חשובה. כשאותו צלם חוזר לאותו אתר, הוא יכול לחזור על זוויות מביקורים קודמים, כך שבעריכה אפשר להציב אותן זו לצד זו ולראות את השינוי. הוא גם יודע איפה מותר לטוס, איפה עובדים הצוותים ואיך לא להפריע להם.
אחרי כל ביקור החומר הגיע אלינו לעריכה. בסוף הפרויקט חיברנו את כל הביקורים לסרטון אחד, עם כיתובים שמסבירים מה רואים בכל שלב.
צלם רחפן קבוע גם מקצר את ההכנות. הוא לא צריך ללמוד את האתר מחדש בכל פעם, יודע איפה נוח להמריא ואיפה עומדים הכלים הכבדים, ויכול להתמקד במה שחדש מאז הביקור הקודם.
שני מתקנים, כ-40 מגה-ואט וכ-90 מגה-ואט-שעה של אגירה
הסרטון נפתח בכרטיס שמציג את הפרויקט: אתר אנרגיה סולארית ביכורה, עם הלוגואים של נקסטקום ושל Solegreen. לפי הכרטיס, מדובר בשני מתקנים בהספק כולל של כ-40MWp, בשילוב מערכת אגירה בעלת קיבולת של כ-90MWh.
השילוב בין ייצור לאגירה הוא מה שהופך אתר כזה ליותר משדה פאנלים. המערכת לא רק מייצרת חשמל בשעות השמש, אלא גם אוגרת אותו, וזה מסביר את המכולות הגדולות שמופיעות בסרטון לצד השורות.
את הנתונים האלה אנחנו מביאים כפי שהם מופיעים בסרטון עצמו. הם מאפשרים לצופה להבין את קנה המידה של הפרויקט עוד לפני שהוא רואה אותו מהאוויר.
גם מבחינת הצופה, כרטיס כזה עושה עבודה. במקום להתחיל בשדה ריק ולנחש מה הולך לקום בו, הוא יודע מהשנייה הראשונה שמדובר בפרויקט של ייצור ואגירה, ויכול לחפש את שני הרכיבים לאורך הסרטון.
כדאי לשים לב גם ללוגו של Solegreen שמופיע לצד נקסטקום. פרויקט אנרגיה בהיקף כזה מערב כמה גורמים, והכרטיס הפותח מציג אותם כבר בהתחלה, כך שהסרטון יכול לשמש את כל השותפים.
נובמבר 2024: העבודות באתר מתחילות
אחרי כרטיס הפתיחה, הכיתוב הראשון מסמן את נקודת ההתחלה: תחילת עבודות באתר, נובמבר 2024. במבט מהרחפן רואים שטח חקלאי פתוח, בריכות מים גדולות בסביבה ורכס הרים ברקע, ובחלק מהשטח כבר מתחילות להופיע השורות הראשונות.
הנוף הזה, של עמק בית שאן עם הבריכות וההרים, חוזר לאורך כל הסרטון. הוא נקודת התמצאות קבועה: ככל שהשורות מתרבות, הבריכות וההרים נשארים במקומם, והשינוי בשטח עצמו בולט יותר.
הכיתוב של התאריך הוא גם עוגן לכל מה שיבוא. כשהסרטון מגיע לשדה המוגמר, הצופה יודע מאיפה התחיל הסיפור, וההבדל בין שתי הנקודות מקבל משמעות.
תעלות וכבלים לפני הפאנל הראשון
אחד השלבים הראשונים שהרחפן תפס הוא חפירת התעלות. מחפר פותח תעלה ארוכה ישרה בשטח החשוף, ולצידה ערימות קטנות של חומר שמסמנות את המסלול.
זו עבודה שנעלמת מהעין עם סיום הפרויקט. אחרי שהתעלות מכוסות והשולחנות עומדים מעליהן, אי אפשר לראות איפה עוברים הכבלים. התיעוד מהאוויר שומר את המידע הזה, ומראה את מבנה האתר מתחת לפני הקרקע.
מבחינת הסיפור, התעלות הן גם הרמז הראשון לסדר של החווה. עוד לפני שיש שורה אחת של פאנלים, הקווים הישרים בשטח מראים איך הוא יחולק.
כשהעבודה מתקדמת, התעלות מתמלאות בכבלים ומכוסות שוב, והשטח חוזר להיראות אחיד. לכן תזמון הביקור הראשון חשוב: הוא תופס את שלב התשתיות לפני שהוא נעלם מתחת לשולחנות.
המנוף מניף את מערכות האגירה למקומן
אחד הרגעים המרשימים בסרטון הוא ההנפה. מנוף אדום גדול מרים מכולה לבנה מעל משאית ומניח אותה במקומה, וצוות בשטח מכוון את התנועה מלמטה.
בהמשך רואים שורה של מכולות לבנות עומדות זו לצד זו, ועוד אחת מונפת אליהן. צילום קרקע קרוב מראה אנשי צוות בווסטים זוהרים וקסדות עומדים מול דלתות של אחת היחידות.
אלה האלמנטים הכבדים ביותר באתר, וההנפה שלהם דורשת תיאום מדויק. לרחפן יש כאן יתרון ברור: הוא מראה בו זמנית את המנוף, את המשאית, את המכולה באוויר ואת המקום שאליו היא נוחתת.
הנפות כאלה נמשכות זמן קצר, ולכן תזמון הביקור חשוב. ביקור שמתואם עם יום ההנפה תופס רגע שלא יחזור, וזו אחת הסיבות שהביקורים בביכורה נקבעו לפי אבני הדרך של הפרויקט ולא לפי לוח זמנים קבוע.
13,484 נעיצות בשטח החקלאי
לפני שאפשר להרכיב שולחן, צריך לנעוץ את העמודים שיחזיקו אותו. לפי הכיתוב בסרטון, באתר בוצעו 13,484 נעיצות. במבט מהרחפן הן נראות כשורות ארוכות של עמודי מתכת שבולטים מהאדמה במרווחים קבועים.
זה השלב שבו הגיאומטריה של החווה נקבעת. כל עמוד שנעוץ במקום הנכון הוא בסיס לשולחן, וכל סטייה משפיעה על השורה כולה. מהאוויר רואים את הדיוק הזה בבירור, כמו רשת שנפרשת על השטח.
בשלב הזה גם נכנסים לשטח כלי ההרכבה. מלגזת שטח אדומה נוסעת בין השורות ומובילה חלקי מבנה, והצוותים מתחילים לחבר את העמודים למסגרות.
מספר כמו 13,484 קשה לדמיין. בצילום רחפן הוא הופך למשהו שרואים: שדה שלם של עמודים שבולטים מהאדמה, בשורות שנמשכות עד קצה הפריים. זה בדיוק התפקיד של הכיתובים בסרטון, לחבר בין המספר לבין התמונה.
הסלע שלא זוהה בסקר הקרקע
באמצע הדרך הסרטון עוצר על כיתוב שמספר על הפתעה: במהלך העבודה באתר נתגלה סלע שלא זוהה בסקר קרקע. בפרויקט שמבוסס על אלפי נעיצות, ממצא כזה יכול לעכב את העבודה ולשנות את התוכנית.
זה מסוג הרגעים שקשה להסביר למי שלא היה בשטח. בדוח כתוב זה משפט אחד; בסרטון זו נקודה שבה הסיפור מתפתל, והצופה מבין שהקמה של חווה סולארית אינה רק עניין של חזרה על אותה פעולה אלפי פעמים.
העובדה שנקסטקום בחרה לשלב את הסיפור הזה בסרטון אומרת משהו. היא לא הסתירה את הבעיה, אלא הציגה אותה כחלק מהדרך, יחד עם הפתרון.
בפרויקטים גדולים, סקר קרקע מקדים נותן תמונה של השטח, אבל לא תמיד מזהה כל שינוי מתחת לפני הקרקע. כשמתגלה פער כזה בזמן הביצוע, הצוות צריך להחליט מהר איך להמשיך, וההחלטה הזאת משפיעה על כל מה שבא אחריה.
את הפתרון נקסטקום ייצרה בעצמה
הכיתוב הבא בסרטון מספר מה נעשה: את הפתרון ייצרנו בעצמנו, כולל מסגרות וגלוון. במילים אחרות, במקום לחכות לפתרון חיצוני, הצוות של נקסטקום ייצר בעצמו את רכיבי המבנה שנדרשו כדי להתמודד עם הסלע.
בצילום מהאוויר רואים את המסגרות המגולוונות הבהירות על השטח, ואת הצוותים שמרכיבים אותן. ליד השורות שכבר מכוסות בפאנלים כהים, המבנה החשוף בולט בגוון הכסוף שלו.
לתיעוד כזה יש ערך שחורג מהסרטון. כשצריך להסביר לשותפים, ליזמים או ללקוחות עתידיים איך התמודדו עם בעיה בשטח, יש כאן עדות חזותית של הבעיה ושל הפתרון.
המשפט "ייצרנו בעצמנו" מספר גם על אופי החברה. יש לה יכולת ייצור ולא רק הרכבה, והיא יכולה להגיב לבעיה בשטח בלי לעצור את הפרויקט. זה מסר שמתאים לסרטון שישמש אותה מול לקוחות ושותפים בהמשך.
גם הגוון של המסגרות מספר משהו. הגלוון נותן למתכת את הצבע הכסוף המוכר ומגן עליה לאורך שנים בשטח פתוח. כשהמסגרות האלה עומדות לצד שורות מוכנות, קל לראות בצילום היכן העבודה עוד בעיצומה.
850 שולחנות מורכבים שורה אחרי שורה
לפי הכיתוב בסרטון, באתר הורכבו 850 שולחנות. בצילומי הרחפן רואים את התהליך מכמה גבהים: מקרוב, צוותים עם קסדות שמחברים קורות ומחזקים ברגים; ומרחוק, שורות שלמות של מסגרות שמחכות לפאנלים.
הרחפן מאפשר לעבור בין שני המבטים האלה בתוך שניות. זה חשוב, כי כל אחד מהם מספר חלק אחר: המבט הקרוב מראה את העבודה האנושית, והמבט הרחוק מראה את ההיקף.
בין הביקורים ההבדל ברור. שורה שהייתה מסגרת חשופה בביקור אחד מכוסה בפאנלים בביקור הבא, והקו שבין האזור המוכן לאזור שבעבודה זז לאורך השטח.
בשלב הזה העבודה מתנהלת בכמה חזיתות במקביל. בחלק מהשטח עוד נועצים עמודים, בחלק אחר מרכיבים מסגרות, ובחלק שלישי כבר מתקינים פאנלים. רק מהאוויר אפשר לראות את כל החזיתות האלה בבת אחת.
68,067 פאנלים על 300 דונם
בחלק האחרון של הסרטון הרחפן עולה גבוה. השורות הכהות מכסות את השטח עד הגדר, נמתחות בקווים ארוכים לכיוון ההרים, והבריכות שבסביבה משקפות את השמיים. הכיתובים מסכמים: גודל האתר 300 דונם, ובו 68,067 פאנלים.
זה הרגע שבו כל הביקורים מתחברים. האדמה החשופה מנובמבר 2024, התעלות, המכולות, העמודים והמסגרות, כולם נעלמים מתחת לשדה אחד רציף של פאנלים.
הצילומים האלה הם גם הנכס השיווקי החזק ביותר מתוך התיעוד. תמונה אחת מהאוויר של שדה מוגמר מסבירה את היקף הפרויקט טוב יותר מכל טבלת נתונים.
גם הסביבה מקבלת מקום בצילומים האלה. השדות החקלאיים שמסביב, הבריכות וההרים מזכירים שהחווה הוקמה בתוך נוף פתוח, ומראים איך היא משתלבת בו.
צילומי קרקע משלימים את המבט מלמעלה
הסרטון לא בנוי רק מצילומי אוויר. לצד המבט מלמעלה הוא כולל גם צילומים מגובה הקרקע: צוות שמוריד יחידה כבדה לבור מוכן, אנשים בקסדות מול ארונות ציוד, ועובד שמחבר כבלים בתוך ארון חשמל פתוח.
הצילומים האלה מוסיפים לסרטון את האנשים. מהאוויר רואים שורות ומכונות; מהקרקע רואים את מי שעושה את העבודה, את הכלים שבידיים ואת הרמה של הפרטים.
השילוב בין שני הסוגים הוא מה שנותן לסרטון קצב. אחרי כמה שניות מהאוויר, צילום קרוב מחזיר את הצופה לגובה העיניים, ואז הרחפן עולה שוב.
זה גם הרגע שבו הצופה פוגש את האנשים שמאחורי המספרים. 68,067 פאנלים ו-850 שולחנות הם תוצאה של עבודה של צוותים בשטח, וצילומי הקרקע מזכירים את זה.
צילום רחפן לחווה סולארית או טיימלאפס קבוע
השאלה הזאת עולה כמעט בכל פרויקט אנרגיה. טיימלאפס קבוע מתאים כשרוצים לראות תהליך רציף מנקודה אחת, יום אחרי יום, למשל כשהעבודה מתרכזת באזור מוגדר. צילום רחפן לאתרי בנייה מתאים כשהשטח גדול, כשהעבודה מתפזרת, וכשרוצים לבחור זווית חדשה בכל שלב.
בביכורה, עם 300 דונם ועבודה שנעה על פני השטח, הרחפן היה הבחירה הטבעית. כ-6 ביקורים סיפקו תמונה מלאה של הפרויקט, בלי צורך במצלמה קבועה שתעמוד בשטח פתוח לאורך כל ההקמה. גם בפרויקטים רוחביים אחרים, כמו פארק הספורט בקיסריה, ההתקדמות מתפרסת על פני השטח ולא לגובה.
יש פרויקטים שבהם משלבים את שני הכלים, ויש פרויקטים שבהם אחד מהם מספיק. ההחלטה נגזרת מגודל השטח, מאורך הפרויקט וממה שהלקוח רוצה לעשות עם הסרטון בסוף.
בסוף, הבחירה בכלי צריכה לשרת את הסיפור. בביכורה הסיפור היה של שטח גדול שמתמלא, ושל בעיה שנפתרה בדרך, והרחפן היה הכלי שהראה את שניהם בצורה הטובה ביותר.
נקסטקום ממשיכה לתעד איתנו
ביכורה היא עוד פרויקט בסדרה של פרויקטים שאנחנו מתעדים עם נקסטקום. תיעדנו עבורה את תחנת המשנה בכפר יסיף, את מתקן האגירה הסולארי בגניגר יחד עם דוראל, את החווה הסולארית הצפה בבורגתא ואת טורבינות הרוח ברמת הגולן יחד עם מנרב.
כל אחד מהפרויקטים האלה תועד בכלי שהתאים לו: מצלמות קבועות, רחפן, או שילוב של השניים. ביחד הם יוצרים תיק עבודות חזותי שמראה את היכולות של החברה בסוגים שונים של תשתיות אנרגיה.
לקוח שחוזר אלינו שוב ושוב מקבל גם המשכיות. אותה שפה חזותית, אותו סגנון של כיתובים ואותה הקפדה על נתונים מדויקים, פרויקט אחרי פרויקט.
מבחינתנו, העבודה עם נקסטקום היא גם הזדמנות ללמוד. כל פרויקט אנרגיה שונה מקודמו, בשטח, בציוד ובקצב, וכל אחד מהם משפר את הדרך שבה אנחנו מתכננים את התיעוד של הפרויקט הבא.
על הפרויקט: אתר אנרגיה סולארית ביכורה
הפרויקט הוא אתר אנרגיה סולארית ביכורה, בעמק בית שאן. כרטיס הפתיחה של הסרטון נושא את הלוגואים של נקסטקום ושל Solegreen, ומציג שני מתקנים בהספק כולל של כ-40MWp בשילוב מערכת אגירה בעלת קיבולת של כ-90MWh. העבודות באתר החלו בנובמבר 2024.
לפי הנתונים בסרטון, האתר משתרע על 300 דונם, ובו 68,067 פאנלים, 850 שולחנות ו-13,484 נעיצות. במהלך העבודה נתגלה סלע שלא זוהה בסקר הקרקע, והפתרון, כולל מסגרות וגלוון, יוצר על ידי נקסטקום בעצמה.
התיעוד נעשה בצילומי רחפן של אור, צלם הרחפן של TimelapseIT, בכ-6 ביקורים לאורך הפרויקט. החומר נערך לסרטון אחד שמציג את הפרויקט מתחילתו ועד סופו.
שאלות ותשובות על צילום רחפן לחווה סולארית
האם הסרטון של ביכורה הוא טיימלאפס?
לא. זה תיעוד רחפן לאורך זמן. אור, צלם הרחפן שלנו, צילם את האתר בכ-6 ביקורים, והסרטון מחבר את כל הביקורים לרצף אחד מתחילת העבודות ועד השדה המוגמר. הקפיצות בזמן הן בין ביקור לביקור, ולא בין פריים לפריים כמו בטיימלאפס.
כמה ביקורים נדרשו כדי לתעד את הפרויקט?
כ-6 ביקורים, שפוזרו לאורך ההקמה ותוזמנו לפי השלבים המרכזיים: עבודות עפר, הצבת מערכות האגירה, נעיצות, הרכבת שולחנות, התקנת פאנלים והשדה המוגמר. כל ביקור הוסיף פרק לסיפור, והעריכה חיברה אותם לסרטון אחד.
מי צילם את הסרטון?
את צילומי הרחפן צילם אור, צלם הרחפן של TimelapseIT, והוא שלח אלינו את החומר אחרי כל ביקור. את העריכה, שמחברת את כל הביקורים לסרטון אחד, עשינו אנחנו.
מה גודל הפרויקט?
לפי הנתונים בסרטון, האתר משתרע על 300 דונם, ובו 68,067 פאנלים, 850 שולחנות ו-13,484 נעיצות. כרטיס הפתיחה מציג שני מתקנים בהספק כולל של כ-40MWp ומערכת אגירה של כ-90MWh.
מה קרה עם הסלע שהתגלה באתר?
במהלך העבודה נתגלה סלע שלא זוהה בסקר הקרקע. לפי הכיתוב בסרטון, נקסטקום ייצרה את הפתרון בעצמה, כולל מסגרות וגלוון.
מתי עדיף רחפן על פני מצלמת טיימלאפס קבועה?
כשהשטח גדול, כשהעבודה מתפזרת על פני האתר, כשאין תשתית להצבת מצלמה קבועה, וכשרוצים לבחור זווית חדשה בכל שלב. בפרויקטים שבהם העבודה מרוכזת בנקודה אחת, מצלמה קבועה נותנת רצף יומי. לפעמים משלבים את השניים.
האם הרחפן מפריע לעבודה באתר?
לא. הצילום מתואם עם הצוות בשטח, והטיסה מתוכננת כך שלא תפריע להנפות, לכלים או לעובדים. הביקור קצר יחסית, ואחריו האתר חוזר לעבוד כרגיל בלי שום ציוד שנשאר בשטח.
מה עוד תיעדנו עם נקסטקום?
בין השאר את תחנת המשנה בכפר יסיף, את מתקן האגירה הסולארי בגניגר, את החווה הסולארית הצפה בבורגתא ואת טורבינות הרוח ברמת הגולן. כל פרויקט תועד בכלי שהתאים לו: מצלמות קבועות, רחפן או שילוב של השניים.
TimelapseIT מתעדת שדות סולאריים, מתקני אגירה ותשתיות אנרגיה בצילומי רחפן, במצלמות קבועות או בשילוב של השניים, לפי גודל השטח ומשך הפרויקט. מידע על תיעוד בנייה ועל האפשרויות השונות נמצא בעמוד השירות, והעלויות מפורטות במחירון טיימלאפס לבנייה.
מתעדים את הפרויקט הסולארי הבא
מקימים שדה סולארי, מתקן אגירה או תשתית אנרגיה על שטח גדול? נתאים לכם תיעוד ברחפן, במצלמה קבועה או בשילוב, ונהפוך את הביקורים לסרטון אחד שמספר את כל הפרויקט.
לפרטים ולתיאום: 050-2256866 | TimelapseIT
